ההיסטוריה של שחיית מרתון בישראל

ההיסטוריה של המים הפתוחים בכנרת

צליחת אורך של הכנרת, אתגרית, למרחק 20.5 ק"מ:

הנתיב: בין טבחה / כפר נחום בצפון הכנרת לבין חוף צמח / דגניה א' בדרום האגם.

יצחק יחזקאל היה הראשון שצלח את הכנרת לאורכה מצמח (דרום) לטבחה (צפון) בתאריך 28.10.1944. הוא עשה זאת בזמן של 9:39 שעות וכך נכתב בעיתון דבר, ב 04.06.1948 במאמר שהוקדש לשחיין יצחק יחזקאל על ניסיונו המוצלח לחצות את הכנרת לאורכה בפעם הראשונה בהיסטוריה:

"המערכה הצבאית בעמק הירדן, עטורת הגבורה וחירוף הנפש,  טרם נסתיימה. ים-הכנרת הוא אחד ממרכזי ההתעניינות בימים הללו. הירדן והכנרת שמם חקוק בלב העם, ולא מפאת הוד-הקדומים שלהם. פרקי זוהר רבים בתולדות התקומה של העם במולדת נכתבו לחופיהם.

ואילו השם כנרת מתרונן בלב הנוער במיוחד. בספורט העברי תפש הים הקטן והשובב מקום משלו על-ידי צליחות הכנרת – מפעלו הלאומי של "הפועל".

אין זה מפעל ספורט לשמו, כי אם מבחן לכושרו של השחיין העברי במים רבים. השחייה למרחקים ממושכים בצליחת הכנרת לרוחבה סימלה את ההעפלה של רבים מאתנו אל חוף המולדת מלב-ים, וכן את עזרתנו להם.

נוסף לצליחת הכנרת לרוחבה, שבני עמק הירדן ובנותיו היו בין מנצחיה לרוב, יזמו אלה גם את הצליחה הקבוצתית הקטנה (לאורך 6 ק"מ לערך), שעיקרה התמודדות בשחיית הצלה.

להלן אנו מביאים את ניסיונו של יחיד וראשון, חבר "הפועל" תל אביב, שצלח את הכנרת לאורכה."

("כיצד צלחתי את הכנרת לארכה" – עיתון דבר – 04/06/1948)

הצליחה הנשית הראשונה לאורכה של הכנרת נערכה ב 23 באוקטובר 1954. שתי נשים יצאו לדרך בנתיב מצפון לדרום כאשר הראשונה סיימה מלכה טננבאום בזמן של 9:20 שעות. עשרים דקות אחריה הגיעה השחיינית עדנה בורנשטיין.
"לא היה זה רק נצחון אישי – נצחונן של שתי נערות משוגעות לדבר אחד. היה זה מבצע שפאר את הספורט הישראלי בכללו, הוסיף עלה חדש ומזהיר לזר הדפנה של הספורטאיות הישראליות." (מתוך הכתבה בעיתון העולם הזה, אוקטובר 1954 – "הלמאנש הישראלי נכבש") 

("שתי צעירות צלחו את הכנרת לאורכה" – על המשמר – 24/10/1954)

השחיינית האמריקאית מארי מרגרט ריבל, הייתה השחיינית הראשונה מחו"ל שצלחה את הכנרת לאורכה. היא עשתה זאת בתאריך 22.10.1964 בזמן של 9:39 שעות.

("ריבל צלחה הכנרת לארכה" – הבוקר – 23/10/1964)

 

 

 

 

 

צליחה תחרותית לרוחבה של הכנרת, מרחק 8.5 ק"מ:

הנתיב: עין-גב לטבריה

צליחת הכנרת לרוחבה על ידי יחידים התקיימה בשנות ה-30 ובשנות ה-40 המוקדמות. בנובמבר 1942 יצאה לצליחת הכנרת השחיינית עליזה וירץ מירושלים. היא עשתה זאת באופן פרטי ושחתה בלוויית אמה, רופאת הספורט ד"ר בלה וירץ. עליזה וירץ עשתה את הדרך בארבע שעות ועשר דקות. הצלחתה הניע את איגוד "הפועל" ליזום מפעל חדש – את צליחת הכנרת התחרותית.

("איך חציתי את הכנרת" – דבר – 17/11/1942)

ביולי 1943 התקיימה הצליחה התחרותית הראשונה, שאורגנה על ידי הפועל ביוזמת שמריהו נאבל. את המסלול מעין גב לטבריה שאורכו כתשעה ק"מ, סיימו 23 מתוך 25 שחיינים, ראשון שבהם היה שמואל חדש שסיים בזמן של 3:13:45 שעות .מבין הנשים סיימה ראשונה עליזה וירץ בזמן של 3:31:50 שעות.

("צליחת הכנרת-23 מתוך 25 צלחו" – דבר – 25/07/1943)

בשנת 1944 התקיימה הצליחה התחרותית השנייה במתווה עין גב – טבריה. התחרות התקיימה בשעות הבוקר על מנת לסיים את השחייה לפני התגברות הרוחות .באותה שנה שחו 38 איש מתוכם סיימו 35. אותם שיאנים מהשנה הקודמת זכו גם בפעם זו בתוצאות: שמואל חדש בגברים – 2:39:12 שעות ועליזה וירץ בנשים – 3:10:18 שעות.

("ש. שדה – הראשון בצליחת הכנרת" – הארץ – 01/10/1944)

("צליחת הכנרת – בתחרות על קילומטרים קרב על מטרים" – על המשמר – 03/10/1944)

בצליחת הכנרת השלישית, שנערכה בשנת 1945 במסלול מעין גב לטבריה, הגיע במקום ראשון ישראל פרקר מכפר חוגלה, ששנה קודם לכן הגיע במקום השני. מבין הנשים הגיעה ראשונה מרים פיינר-וייס בזמן של 3:28.55 שעות.

("ישראל פרקר צלח אתמול את  הכנרת ב־3 שעות־ ו5 דקות" – הארץ – 25/09/1945)

לאורך השנים התקיימו בצורה ממוסדת עוד תחרויות בצליחות הרוחב, שבהן השתתפו, וזכו בעיקר טובי שחייני בריכות השחייה בישראל, ולעיתים גם אורחים מחו"ל. תחרויות אלה פסקו בשלהי המאה העשרים ואינם מתקיימים יותר באופן מסודר.

 

מוזמנים לשלוח חומרים היסטוריים נוספים דרך דף "צור קשר".